<h1>או"ז הלכ' יו"ט סימן של"ט</h1>
<h2>דף יד.</h2>
מתני' ב"ש אומרים תבלין נידוכין במדוך של עץ. היא בוכנא שמכין בו, ומלח בפך ובעץ הפרור ובה"א תבלין נידוכין כדרכן במדוך של אבן וא"צ שינוי אבל המלח במקום שיש מלח גסה ידוכנו בפך חרס או בעץ פרור דהיינו זוהמא ליסטרון שהיא כף גדולה דמלח בעיא שינוי. דכ"ע מיהת מלח בעיא שינוי מ"ט רב חמא ורב חסדא חד אמר כל הקדירות של כל מיני תבשיל צריכות מלח הלכך מאתמול הוה ידע ואיבעי ליה לדוכה ואין כל הקדירו' צריכות תבלין ואדם אינו יודע מה יעל' בלבו לאכול למחר וחד אמר כל התבלין מפיגין טעמן אם ידוכם מאתמול ומלח אין מפיגין טעמ' אם ידוכנה מאתמול מאי בינייהו איכא בינייהו דידע מאתמול מאי קדירה בעי לבשולי ללישנא קמא בעי שינוי לל"ב לא בעי שינוי א"נ תבלין של מוריקא איכא בינייהו שיש קדירה שמתבלין בה כרכום ואינו מפיג טעמו אם נידוך מבעוד יום והוא לא הי' יודע מה יבשל למחר לל"ק לא בעי שינוי לל"ב בעי שינוי. אמר רב יהודה אמר שמואל כל התבלין נידוכין כדרכן ואפי' מלח והאמרת מלח בעי שינוי הוא דאמר כי האי תנא דתניא א"ר מאיר לא נחלקו ב"ש וב"ה על התבלין שנידוכין כדרכן ומלח עמהן פי' מלח ותבלין כאחד. לא נחלקו (אבל) [אלא] לדוכה בפ"ע כדרכה כשאר תבלין שבש"א בפך ובעץ פרור ע"י שינוי ולא כדרכה ולצלי דהיינו דבר מועט ולא לקדירה וב"ה אומרים בכל דבר ופרכי' בכל דבר ס"ד ואפי' בדבר שאינו ניטל בשבת אלא אימא לכל דבר ואפי' לקדירה וע"כ כדרכה קאמרי' בכל שיטת התלמוד דעל מה נחלקו דומיא דלא נחלקו קאמר לא נחלקו על התבלין ומלח שנידוכין כדרכן על מה נחלקו לדוך כדרכן על מלח בפני עצמו שבית שמאי אומרים בפך בשינוי ועוד (מדאמרי') [מחמרי] לצלי ולא לקדירה ובה"א לכל דבר נידוכת כדרכה ולא הוצרך לפרש שכבר פירש אמר לו רב לרב אדא בר אהבה דלא כי דייכת אצלי אצלויי ודוך כלומר הטה המדוכה על צדה דסבר כשמואל דאמר נידוכת כדרכה במדוך של אבן מיהו שינויא זוטא [בעי] לשנויי. רב ששת שמע קול בוכנ' הדוכה מלח אמר האי לאו מגואי דביתא היא כלומר יודע אני שאין זה בתוך ביתי דאסרתי עליהן לדוך במדוך של אבן בלא שינוי ודלמא אצולי אצלי דשמעיה דהו' צילא קלא ואילו מכה בהשמטה באלכסון לא היה קולו צלול ודילמא תבלין הוו שאינן צריכין שינוי נבוחי מנבח קלייהו כשהיו משברי' הגרעינין נשמע קולו עם המדוכה: ירושלמי שמואל שחק על סיטרא דמדוכה. רב אמר כל הנידוכין נידוכין כדרכן והיינו דרב ושמואל תרוייהון סברי שהמלח נידוכת כדרכה במדוך של אבן מיהו שינוי זוטא בעי לשנויי דהיינו להטות המכתשת על צדה ולדוך וכתב רבי' אלפס והא דרב אוקמיה רבותא במילחא אבל תבלין לא בעיין הצלאה ומסתייעא הדין סברא מהא דרב ששת דשמע קול בוכנא אמר האי לאו מגואי דביתא היא ואקשינן ודילמא אצלו אצלויי ודקו ופרקינן דשמע דהוה ציל קליה ופריך ודילמא תבלין הוו ושמעינן דתבלין לא בעו הצלאה וממילא שמעינן דהא דאמר ליה רב לרב אחא (בר אהבה דלא) [ברדלא] אצלי אצלויי ודוך לענין מלח קאמר ליה אבל תבלין לא בעו הצלאה והכי איפסקי' מילתא דהילכתא בה"ג ובהלכות פסוקות עכ"ל. ת"ר אין עושין טיסני ביו"ט שטורח גדול הוא שכותש החיטין עד שנחלקין אחד לארבעה כדאמרי' במו"ק ואין כותשין במכתשת ופרכי' תרתי בתמיה קתני דאין עושין טיסני הא חילקא (וטירחא) [ודייסא] שפיר דמי דאין טורחן מרובה והדר תני אין (עושין) [כותשין] כלל ה"ק מה טע' אין עושין טיסני לפי שאין כותשין במכתש' ולימא אין כותשין במכתשת ואנא ידענא דתו לא עבדי' טיסני. אי אמר הכי הו"א הנ"מ מכתשת גדולה שסתם מכתשת היינו גדולה אבל כותשין במכתשת קטנה ואפי' טיסני קמ"ל אין עושין טיסני כלל לפי שאין עושין שום כתישה במכתשת והך מכתשת ל"ש גדולה ול"ש קטנה מדתני רישא אין עושין טיסני כלל והתניא כותשין במכתשת קטנה דהוי כלאחר יד דאינה אלא לתבלין אמר אביי כי תניא נמי הא מתני' דלעיל במכתשת גדולה תניא ולא תימא מה טעם קאמר אלא תרתי קתני וה"ק אין עושין טיסני כלל אפי' בקטנה ואין כותשין שאר כתישות במכתשת וסתם מכתשת בגדולה קמיירי אבל במכתשת קטנה כותשין שאר כתישות רבא אמר לעולם מה טעם קאמר ובקטנה נמי קאי וקאמר אין כותשין כלל ודרמינא עלה דתניא כותשין במכתשת קטנה הא לן דלית לן עבדי דמזלזלי והא להו לבני ארץ ישראל דאית להו עבדי דמזלזלי ועושין בגדולה ואמרים בקטנה עשינו והלכה כרבא וכן פסק רבי' יצחק אלפס ולדידן דבבל נמי אי איכא דאית ליה עבדי אין כותשין כלל אפי' במכתשת קטנה כי הא דרב פפי איקלע לבי מר שמואל אייתו ליה דייסא ולא אכל ופרכי' ודילמא במכתשת קטנה עבדוה ושנינן דחזי דהוה דייק טפי ודילמא מאתמול עבדוה דחזייה דהוה קליף ציהריה טפי צוהר מראיתו הוה קליף ולבן ואיבעית אימא שאני בי מר שמואל דאיכא פריצותא דעבדי פי' ולכך אפי' עבדוה בקטנה לא הוה אכיל. ירושלמי דשמעתין ר' ירמיה בשם ר' יוחנן העושה אלטונית בשבת חייב הא ביום טוב מותר יצחק דהכא שאל לר' יוחנן מהו משחק קונדיטון ביום טוב אמר לו שרי יצחק עטושיה שאל לר' שמעון בן גמליאל מהו משחק קונדיטון ביומא טבא א"ל שרי והב לי ואנא שתי ר' זעירא בעי קומי ר' אבהו אמר מאן דעבד טבאות שחיק לה מאתמול מיחלפא שיטתיה דר' אבהו הכא אמר שרי והכא אמר אסור אלא בגין דר' אבהו ידע דר' זירא מחמיר ואינון מחמירין והוא עבד דכוותהון ואית דבעי מימר הכן א"ל דבעי דיהב טב לא שחיק ליה מאתמול ר' זעירא שאל לקלדרומא עבדיה דר' יהודה נשיאה שחק מרך קונדיטון ביומא טבא א"ל הן וכל מיני סקרייקון.
